החלטה בתיק בש"א 4584/07

1.         לפני בקשה ליתן צו לעיון במסמכי המשיבים ולהעתקתם, בהתאם לאמור בתקנות 113, 114 ו - 117 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), זאת לאחר שהמשיבים לא אפשרו עיון במסגרת תצהיר גילוי המסמכים שהוגש על ידם בכל המסמכים המצויים ברשותם, ומשכך, נמנעה מן המבקש הזכות לעיין בהם.

2.         העובדות

2.1               המבקש הגיש תובענה כספית ותביעה למתן צו חשבונות כנגד המשיבים, על יסוד הפרת התחייבות מפורשת שניתנה על ידם לשלם לו לטענתו שכ"ט בסך של 1.5% מהמחיר הנקוב בהסכמי המכר בצירוף מע"מ, מכל חוזה שנחתם או עתיד להיחתם בינם לבין רוכשי דירות בפרוייקט מגורים בגבעת שמואל, ועל יסוד הפרת ההתחייבות לשלם בנוסף שכר טירחה בסך -.90,000$ עבור טיפול המבקש בריכוז בעליה מקרקעין שיתקשרו עם משיבה מס' 1, ועבור עבודה הקשורה בחלוקת המגרשים, זאת במקביל לתביעה שהגישו המשיבות שם כנגד המבקש בסך -.10,000,000 ש"ח המתבססת בעיקרה על טענת רשלנות.

2.2               המשיבים הגישו תצהיר גילוי מסמכים מטעמם, אך המבקש טוען כי הוא חסר, וכי חסרים בו מסמכים רבים היכולים להוכיח או לשמש בהוכחת טיעוניו או בהפרכת כפירותיהם של המשיבים. לכן פנה למשיבים ביום 17.1.07, בדרישה לעיון במסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים, וכן לעיין ולקבל העתק מדו"ח מקדמי ודו"ח עדכון שנערך על ידי חברת ב.נ.ה ניהול והנדסה בע"מ, כמו גם קבלת דוחות "האפס" שהוכנו עבור הבנק המלווה לבקשה עם תחשיבי כדאיות העיסקה והסכם הליווי הבנקאי.

בקשה זו של המבקש לא נענתה על ידי המשיבים, ורק לאחר הגשתה נמסרו המסמכים אך לא במלואם.

3.         טענות הצדדים

3.1               טוען המבקש כי מדובר במסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבות שם ועל כן יש ליתן לו לעיין במסמכים אלה, הנוגעים לשורש המחלוקת שבין הצדדים. לטענתו, מדובר במסמכים חיוניים לבירור התובענות ההדדיות ולשם הגעה לחקר האמת.

3.2               עוד טוען המבקש כי לאור ההלכה באשר לגילוי מסמכים לא יכולה להיות מחלוקת לאור טענות הצדדים כי המסמכים שפורטו על ידי המשיבים אינם ממצים את כלל המסמכים וחשיפתם אינה מהווה תשובה הולמת ומלאה לדרישת גילוי מסמכים כללית, לא כל שכן מקום בו לא נענתה דרישת המבקש לעיון במסמכים. בהסתרת המסמכים, ניתן לראות ראיה מכרעת לכך שהמשיבים חפצים להסתיר מסמכים רלבנטיים, שעשויים להוות הפתעה בשלב הבאת הראיות, ועל כן הם פסולים.

3.3               המשיבים טוענים כי חלקם של המסמכים המפורטים בסעיף 9 לבקשה  צורפו כנספחים לכתב ההגנה וחלקם נמסרו למבקש ביום 1.3.07. כאשר המסמך המבוקש בסעיף 9.5, שעניינו כתב שיפוי, טרם אותר, ואולם, התחייבות לשיפוי מופיעה בסעיף 16 של תקנון התב"ע שהעתקו הועבר למבקש ביום 1.3.07. באשר למסמכים המבוקשים בסעיף 9.6 - מדובר במסמכים רבים והמבקש מוזמן לעיין בהם במשרדי משיבה 1 בכל מועד שיתואם, והעתקים יעשו עבורו, ככל שידרש. גם המסמכים המבוקשים בסעיף 10 לבקשה הועברו למבקש ביום 1.3.07 ואליהם נוספה גם חוות הדעת השמאית וגם הסקר המקדמי שנתבקש.

3.4               באשר לדוחות האפס, טוענים המשיבים כי לא נתבעו מהמבקש אובדן רווחים צפויים לעומת רווחים בפועל, אלא נתבע רק הנזק שנגרם בגין 65 דירות, שבנייתן התעכבה כפועל יוצא ממעשיו של המבקש, לפיכך אין צורך בדו"חות האפס המבוקשים. רווחיה בפועל של משיבה 1 אינם עניינו של המבקש ואינם רלבנטיים לשאלה שבמחלוקת. המשיבים מוסיפים וטוענים כי לפרוייקט לא היה ליווי בנקאי ולא נחתם עם הבנק כל הסכם ליווי ואין רלבנטיות לנושא הערבויות.

3.5               בתשובה לתגובה טוען המבקש כי סירוב המשיבים לגלות את דו"חות האפס, תחשיבי כדאיות העסקה וכן הערבויות או הבטחונות שניתנו על ידם לבנק המלווה, הוא מוזר, שכן אין ספק כי למסמכים אלה רלבנטיות למחלוקת שבין הצדדים, בעיקר לאור כתבי הטענות, המגדרים את יריעת המחלוקת שבין הצדדים. אחת השאלות שבמחלוקת היא כמה הרוויחה משיבה 1 בפועל מהפרוייקט, ולכן לדו"חות האפס וליתר מסמכי הבנק יש רלבנטיות להוכחת טענות המבקש והפרכת טענותיהם של המשיבים.

4.         דיון והכרעה

4.1               נקודת המוצא בבחינת כללי הליכי גילוי המסמכים והשאלונים, היא שלכל צד קמה הזכות לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, על מנת לייעל את הדיון המשפטי. (ראה לעניין זה ע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי , פ"ד מו(3) 793) והלכה היא כי במסגרת הדיון האזרחי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלבנטי למחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ואשר נדונה בבית המשפט. (ראה לעניין זה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל נ' הנרי אזולאי ואח' , פ"ד מט (4) 54 וכן ספרו של יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995 בעמ' 485) הרי שיש לבדוק במסגרת השימוש בכלי דיוני זה של גילוי המסמכים, האם מתן צו כמבוקש, יצור שיוויון בין בעלי הדין, ויעמידם, עד כמה שניתן, בעמדה התחלתית ובנקודת זינוק, פחות או יותר שווה.

לבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לקביעת היקף הליכי הגילוי המוקדם והרלבנטיות של המסמכים המבוקשים, תוך בחינת הבקשה לגילוי מסמכים, זאת בהתאם לתקנה 120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 שקובעת כדלקמן:

"בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך בהוצאות..."

4.2        הליך של גילוי מסמכים מהווה אמצעי עזר, כדי להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון זמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו לבסס את הוכחת התביעה או דחייתה. על בית המשפט לבחון בעין ביקורתית את הבקשה לגילוי מסמכים, לאור שיקול הדעת הרחב בקביעת הליכי גילוי המסמכים הנתון לבית המשפט, בעיקר כאשר מדובר במסמכים עסקיים הנוגעים גם למי שאינו צד ישיר לסכסוך.

4.3        לאחר שהמשיבים המציאו למבקש את מרבית המסמכים המבוקשים נותרה להכרעה השאלה במסמכים שנטען שגילויים אינם רלוונטי והם דוחות אפס ותחשיבי כדאות העסקה לגביהם נטען חוסר רלוונטיות.

מעיון בכתבי הטענות הגעתי למסקנה כי קיימת חשיבות בגילוי המסמכים האמורים שכן הם רלוונטיים לסכסוך. אפנה בבקשה זו לסעיף 22 לתביעת המשיבים ולסעיף 29 ו-29 לכתב התשובה שכנגד של המבקש, מהם עולה התיחסות לנושא עיכוב הבניה, נוכח העיכוב במתן בטוחות לקבלת לוווי פיננסי מהבנק. זאת ועוד, מחלוקת בין הצדדים היא שאלת רווחיות הפרויקט; לפיכך צודק המבקש כי הוא זכאי לקבל את המסמכים הבנקאיים והערכות בדבר שווי הפרוייקט.

4.4         מכתבי הטענות בבקשה עולה כי מסמכים רבים נמצאו אצל המשיבים ואין מניעה כי